עולים לכיתה א

היי,

שמי גבריאל לדרמן,
גיל - 43 מרגיש כמו 30
נשוי  לסתו.
אבא ליונתן (12) יהל (10) ועומר (4.5).

בהכשרתי אני:
מטפל באמצעות שטח (בוגר מסלול טיפול שטח בסמינר הקיבוצים)
מטפל ברפואה סינית - דיקור ושיאצו
אבא - לשלושה ילדים מקסימים וכלב שקוראים לו חאתול :)
ואנחנו גרים בקיבוץ כפר הנשיא שנמצא בגליל העליון.


המסעות שעברתי והעברתי הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלי.
התמודדות עם חוסר הוודאות והלא צפוי בהתחלה היו אזור שלא תמיד היה לי נוח להכנס אליו.
היום אני מבין שזה חלק מהחיים. גם בבית יש לא מעט דברים איתם אני בוחר להתמודד פחות או יותר.
בכל מסע כזה אני יוצא מלא בחוויות הצלחה, למידה, התגברות והתבגרות והחזרת האמון שלי בעצמי ובזוגיות שלי. מאז שהפכתי להיות אבא גם בילדים שלי, כל פעם מחדש.

לפני שלוש שנים בני הבכור יונתן עלה לכיתה א'.
הקיץ היה קיץ בסימן קורונה… חיים בקיבוץ, אי אפשר לומר שלא יצאנו החוצה… אבל יונתן רצה לצאת למסע…
לאורך כל השנים ועד היום כאשר אני יוצא למסעות, יונתן רואה איך אני אורז את התיק, מעמיס אותו בציוד ונפרד ממני כל פעם לפני שאני יוצא מהבית לכמה ימים… עם תפילה קטנה בלב וגם בקול להצטרף אלי.

איך נולד אצלי הרעיון לטיול הורה וילד…

שאלתי את יונתן, לאיזה מסע תרצה לצאת?
ויונתן ענה: מסע עליה לכיתה א'.
רגע לפני שנחנקתי מבכי והדמעות התפרצו ממני, תפסתי את יונתן חיבקתי אותו ומיד התחלנו לתכנן את המסע.
הוצאנו מפת סימון שבילים, חשבנו ביחד על מסלולים, איפה נישן, כמה נלך ועוד… בחרנו תיק, נעליים, מילאנו את התיק בציוד ביחד. שק שינה, מזרון, אפילו אוהל ויצאנו למסע.

מה היה במסע?

וואו, זאת הסיבה שלשמה אני אשמח לחלוק איתכם את החוויה הזאתכדי שגם אתם תהנו כמותינו ותצאו גם אתם, למסע כזה.
במסע הזה, למדנו להכיר אחד את השני.
הבנו שבמרחב פתוח יותר קל לנו למצוא את הגבולות האישיים של כל אחד מאיתנו.
אפשרנו לךעצמנו לסמוך אחד על השני,  אפילו בהליכה בעצימת עיניים.
הלב נפתח ומאפשר לומר מילים שבבית לא תמיד קל להגיד.
בעיקר, למדנו לכבד הרבה יותר את הטבע.


נחשפנו ליכולות שלא ידענו שקיימות אצל שנינו.
הפתיחות הייתה השפה שלנו.
גילינו כאשר אין גבולות הנראים לעין, (המרחב האינסופי) הלב מייצר בעצמו את המרחב (הגבול) הבטוח לו.
ועוד מלא סיפורים מרגשים על הצלחות, למידה, והתגברות של מכשולים שלעולם לא היינו מצליחים להתגבר עליהם בבית מבלי לגשת לאזור הנוחות.

בסוף המסע יונתן אמר לי:
" אבא, אני רוצה כל שנה לפני עלייה לכיתה לעשות מסע ולאוסיף יום"
בינתיים אנחנו מצליחים לעמוד במשימה.

כאן אתם נכנסים לסיפור.
אם גם לכם מתחשק לצאת למסע של ביחד, זמן איכות רק שלכם. הגעתם למקום הנכון.
במהלך המסע תפגשו צחוקים, התמודדות עם קושי, התגברות על מכשולים, גילויים חדשים על עצמכם. ועוד מלא הרפתקאות…

כל זה נעשה בליווי שלי במסע, בהנחייה והדרכת הפעילויות לאורך המסע ובליוויו המסור של איתי מיכאלי האיש שהחיוך שלו הולך לפניו…
במסע תפגשו שני אנשים שהטבע הוא מקום הבטוח בשבילם  ויאפשרו לכם ליצור חוויה שלא שוכחים.

נפגש בשבילים
גבריאל לדרמן